אחת ההצעות לעידוד ההתיישבות בנגב ובגליל היא להגביל את הבניה באזור המרכז. הגבלת הפיתוח במרכז תביא לעליית המחירים, ובאופן טבעי ליציאה של האוכלוסייה לאזורים מרוחקים יותר בפריפריה – כך עולה ממחקר שנעשה ע"י האגף למחקר וניתוח כלכלי של משרד הבינוי והשיכון ובאמצעות חברת "צנובר יועצים בע"מ".
המחקר קובע כי כל עוד ניתן למצוא דיור באיכות ובמחיר סבירים במרכז – התמריץ למעבר לפריפריה נמוך. "הרעיון עשוי להיות יעיל יותר מבחינה כלכלית ביחס לתמריצים הקיימים כיום, מפני שהוא אינו כרוך בתקציבים גדולים, אלא בשינוי סדר העדיפויות במשרדי הממשלה המכוונים את הפיתוח".
הדו"ח שהונח על שלחנו של שר הבינוי והשיכון, מאיר שטרית, מציין בין היתר, כי אחד הכלים לעידוד התיישבות בנגב ובגליל קשור בהיבט התכנוני - פיתוח דיור איכותי צמוד קרקע באזורי עדיפות. מהמחקר עולה, כי ככל שהדיור איכותי יותר, כך הוא מהווה גורם משיכה גבוה יותר. אחד היתרונות של אזורי פריפריה על פני אזור המרכז הינו האפשרות לפתח דיור צמוד קרקע בעלות נמוכה יחסית. לפיכך מומלץ להתרכז בפיתוח דיור מסוג זה ביישובי פריפריה, ולהתאים את ההיצע התכנוני לכך.
המחקר מחזק את עמדת הנהלת המשרד, שהדרך להצלחת ערי הגליל והנגב קשורה בשיווקים איכותיים. "עם כניסתי לתפקיד, ביקשתי לעצור את השיווקים בבניה הרוויה ולהתמקד בבנייה צמודת קרקע ואיכותית כדי לשוות לנגב והגליל מקום מושך ואטרקטיבי", אומר מנכ"ל המשרד, אריה בר.
כידוע, אזורי עדיפות לאומית מהווים חלק ניכר משטח מדינת ישראל, אך האוכלוסייה בהם מעטה יחסית. לדוגמא, הנגב מהווה כ-61% משטח מדינת ישראל, אך האוכלוסייה באזור זה מהווה פחות מ- 14% מכלל אוכלוסיית ישראל.