"החקיקה בתחום הבניה לוקה בפיזור רב, בהיעדר סדר, בעמימות ואי-בהירות, בסתירות ובהיעדר מדיניות ברורה. ליקויי החקיקה מהווים חוליה דומיננטית 'המעגל השוטה'. הם אינם מאפשרים פעמים רבות לנצרכים להוראות הדין (מתכננים, מפקחים, רשויות, מבצעים ואחרים) להבהיר לעצמם מה הן מלוא הנורמות החלות על הבנייה שבה הם מעורבים... כדי להיחלץ ממצב זה, המלצנו ליצור, בדומה למקובל במקומות מתוקנים בעולם, קוד בנייה מקיף, ממוין ומסווג לפי נושאים, כך שכל "מידע חקיקתי" על כל נושא טכני או אחר, יוכל להימצא בנקל".
(מתוך דוח ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור – ועדת זיילר).
ביום 24 במאי 2001 התמוטטה רצפת אולם שמחות בירושלים – אולם ורסאי – וגרמה להריגת 23 אנשים ולפציעתם של כ-380 אנשים. רצפת האולם הייתה בנויה בשיטת הפל-קל שהציעה פתרון קל, מהיר וזול יותר ליציקת תקרות במקום תקרות צלעות מבטון מזוין.
ב-29 במאי 2001 בעקבות אסון ורסאי קיבלה הממשלה החלטה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את סוגיית בטיחותם של מבנים ומקומות המשמשים את הציבור. בעקבות ההחלטה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בדימוס ורדימוס זיילר.
ועדת זיילר לא הסתפקה בחקירת האסון ובסוגיית תקרות הפל-קל אלא הרחיבה את פעולתה גם להשגת בטיחותם של מבנים ומקומות המשמשים את הציבור ובדקה את כל הקשור לענף הבנייה ולעוסקים בו.
ההמלצות העיקריות של הוועדה הן:
-
הפרדת נורמות התכנון האזורי מנורמות הבנייה.
-
ריכוז נורמות הבנייה ועריכתן הסדורה בקובץ אחד – קוד הבנייה.
-
הגדרת בעלי התפקידים החיוניים להשגת בטיחות הבנייה והגדרת דרישות כשירות וחובות.
-
הקמת מערכת מקצועית לבקרת התכנון, לפיקוח ולאכיפה ובכללה הקמת מרכזי בדיקה.
-
הקמת אתר-על באינטרנט למידע זמין בנושאי תכנון ובנייה.
-
הקמת משרד (מיניסטריון) הבנייה שירכז תחת קורת גג ארגונית אחת את כל נושא הבנייה ואת כל ההיבטים הקשורים בו.
ביום 15 בפברואר 2004 דנה הממשלה בדוח זיילר וקיבלה את החלטה מס' 1515 למנות ועדת היגוי מצומצמת ליישום הדוח. מטלות ועדה זו היו ללמוד את דוח ועדת החקירה ביסודיות, לגבש הצעות דרכים ליישום המלצותיו, להכין הצעה לתכנית פעולה ולמשאבים הנדרשים ליישומה של תכנית זו ולהביאן במהלך שישה חודשים לאשור הממשלה.
ב-15 במרס 2005 סיימה ועדת היישום את עבודתה והגישה לממשלה את המלצותיה בדוח נפרד.
עיקרי ההמלצות בנושא קוד הבנייה היו:
-
השלמת קוד הבנייה המשולב.
-
עריכת תקנים ועדכון בתחום הבנייה.
-
מיסוד השימוש ב"מפרט הכללי" ועדכונו השוטף.
-
הבחנה בין התכנון המרחבי לבין הבנייה.
-
חובת תיאום ואישור חיקוקים ונהלים בתחום התכנון המרחבי והבנייה.
