הגישה המסתמנת כיום בעולם לעריכת קודי בנייה היא הגישה התפקודית המתבססת על הגדרת המטרות שיש צורך ציבורי להסדירן. מטרות אלה מתייחסות בדרך כלל לצורך להגן על בריאותם ועל ביטחונם של המשתמשים במבנה. כמו כן מטרות הקוד מתייחסות גם לנגישות, לבטיחות, לשמירה על המבנה ותכולתו וכדומה.
הקוד התפקודי כולל את מלוא הדרישות המחייבות את הצעת התכנון. הקוד מציג פתרונות מקובלים, אך מאפשר גם פתרונות אחרים. בכך הוא מעניק למתכנן גמישות בשימוש בחומרים ובפתרונות חדשים, בשיטות בנייה ובטכנולוגיות מתקדמות הן בתכנון והן בביצוע, כל עוד נשמרים יעדי הקוד ומטרותיו.
הגישה התפקודית עומדת בניגוד לגישה המרשמית הנהוגה בתקנות כיום שבה מפורטים הפתרונות המקובלים ללא אפשרות לחרוג מהם.
