שיקום חברתי
 
פורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל משרד הבינוי והשיכון - דף הבית
שיקום והתחדשות


 שיקום חברתי 

                            
 
מראשית דרכו פועל המשרד בשני צירים מרכזיים כדי להשיג את המטרות שאותן הציב הפרויקט:
  1. פיתוח הון חברתי: יצירת כלים ותהליכים שיאפשרו לתושב להיות שותף בקביעת המדיניות להשגת המטרה ויישומה.
  2. פיתוח הון אנושי: יצירת שירותים ומסגרות למיצוי הפוטנציאל של הפרט בכל שלבי הגיל ובכל תחומי החיים.

תחומי הפעילות בפיתוח הון חברתי (קהילה) 

הפרויקט פועל לפיתוח הקהילה וחיזוקה על ידי הקמת תשתיות קהילתיות ומסגרות לייצוג התושבים ולשיפור איכות חייהם.
הפעילות מתמקדת בכמה תחומים עיקריים:

1. מועצת תושבים

 תוכנית להפעלת מערך של שותפות וייצוג תושבי השכונה. התוכנית משותפת למשרד השיכון, משרד הרווחה וחברת המתנ"סים.
המועצה כוללת נציגים של כל הארגונים הפועלים בשכונה, ביניהם קבוצות עניין שהוקמו על ידי תושבי השכונה, ופועלים בה למענם וקבוצות מתנדבים.

זוהי דמוקרטיה קבוצתית המחליפה את מודל הבחירות בשכונה.

 


2. קבוצות מובילות על פי תחומי עניין

  • הקמת קבוצות תושבים המתמקדות בנושאים משמעותיים לקידום השכונה
  • הכשרת קבוצת התושבים בתחום הנושא הנבחר
  • הפעלה וליווי של הקבוצות בביצוע פרויקטים למען הקהילה בתחום הנבחר
דוגמאות לקבוצות עניין
  • קבוצת תושבים בנושא תרבות – בלוד 
  • קבוצת חד-הוריות להעצמת עצמן וילדיהן – באילת 
  • קבוצה לקידום תעסוקה – בבני ברק 
  • מנהיגות הורים – שדרות

3. גישור ויישוב סכסוכים בקהילה

מטרת התוכנית להקים במקום מרכז לגישור בקהילה.
 
יעדים
 

  • הידברות בין קבוצות אוכלוסייה בעלי רקע ואינטרסים שונים. 
  • יישוב סכסוכים בקהילה בדרכי נועם. 
  • הידברות בקרב ילדים ונוער. 
  • צמצום האלימות

.
דרכי פעולה

  • מפגשי חשיפה של שפת הגישור.
  • קורסים ליישוב סכסוכים באמצעות גישור קהילתי לתושבים פעילים.
  • בית ספר "מגשר".  

4. איכות חיים ואיכות סביבה

האגף לשיקום שכונות חברתי עוסק בין השאר בשיפוץ בנייני המגורים לשיפור איכות המגורים וסביבתם.
האגף החברתי פועל בתוכנית משולבת פיזית-חברתית.

מטרת התוכנית היא להכין ולשפר את תהליכי התארגנות הדיירים לקראת השיפוץ.
 
במסגרת התוכנית נערכת סדנה לפיתוח מודעות סביבתית, הקניית ידע ורכישת כלים לעיצוב הבניין וסביבתו, תוך כדי שמירת הקיים ואחזקתו. 

 



תחומי הפעילות בפיתוח הון אנושי 

התוכניות בתחום זה מסייעות למיצוי הפוטנציאל של התושבים בשלבי חיים שונים:

חינוך ונוער (0–18):

  • מרכז לגיל הרך
  • מעברים בין חטיבות הלימוד בחינוך הפורמאלי 
  • מניעת נשירה ממסגרות לימוד 
  • מרכזי נוער 
  • מרכזי למידה לבגרות 
  • מעורבות הורים

תעסוקה והשכלה גבוהה

  • העצמה והשלמת השכלה
  • הכשרה מקצועית מותאמת
  • שידרוג תעסוקתי
  • יזמות עסקית 
  • השתלבות בתעסוקה
  • קידום נגישות להשכלה גבוהה  

התוכניות מתקיימות בחמישה תחומים עיקריים:

1. הגיל הרך וההורים

מרכז הגיל הרך - מסגרת מקומית רב-מקצועית ובין ארגונית, לאיתור, לאבחון ולטיפול בלקויות מולדות ובחסכים סביבתיים, במטרה לתת מענה לבעיות התפתחותיות כבר בשלב המוקדם ביותר ולמנוע החמרתן.

2. בני נוער והוריהם

מרכז נוער הוא מסגרת מקומית רב-מקצועית ובין ארגונית המספקת:

  • ייעוץ, הכוונה וטיפול בבעיות של מתבגרים, יחד עם ההורים. 
  • לפעילויות להעצמה אישית וחברתית. 
  • סיוע בלימודים. 
  • שילוב נוער עולה במסגרות

3. מרכזי למידה

מטרת התוכנית היא לתמוך בתלמידים הנמצאים בשלבי מעבר כדי למנוע נשירה ממסגרות לימודים, לתגבר לימודים לקראת תעודת בגרות ולשפר את איכות התעודה. לצורך כך מוקמים מרכזי למידה שבהם לומדות קבוצות קטנות בהנחיית מורים מיומנים. מרכזי הלמידה מאפשרים התייחסות לצרכיו הייחודיים של כל תלמיד ותלמיד. 

4. מרכז לפיתוח הון אנושי לתעסוקה ולהשכלה גבוהה

מרכז של שירותים ומשאבים תחת קורת גג אחת, בשותפות משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה, תב"ת-ג'וינט ישראל, משרד התמ"ת,
המרכז מסייע לפיתוח מיומנויות אישיות ומקצועיות, להשתלבות בתעסוקה ולשידרוג מקצועי 

פעילויות עיקריות במרכז

  • אבחון תעסוקתי וייעוץ בבחירת מקצוע או בהכוונה לרכישת השכלה גבוהה
  • מתן מלגות ללימודים במסגרות להכשרה מקצועית
  • קורסים להכשרה מקצועית
  • סדנאות הכנה לחיי עבודה   

5. "הישגים" – תוכנית להגברת הנגישות להשכלה גבוהה

הרקע לתוכנית: השיעור הנמוך יחסית, של תושבי הפריפריה שהם בעלי השכלה אקדמית עורר את הצורך בתוכנית. 
מטרת התוכנית היא להשוות את מספר הסטודנטים בפריפריה לממוצע הארצי.
במסגרת התוכנית מופעלים מוקדי מידע ותמיכה יישוביים להגברת האמונה של הצעירים ומשפחותיהם ביכולתם להשתלב בתחום ההשכלה הגבוהה. מוקדי המידע מובלים באמצעות הרשות המקומית ובשותפות עם המוסדות להשכלה גבוהה, מערכות הצבא, משרד הביטחון ומגוון קרנות.

התוכנית משותפת למועצה להשכלה גבוהה, לפרויקט שיקום שכונות, למשרד הביטחון ולקרן גרוס. 



תוכניות חברתיות מיוחדות 

משרד הבינוי והשיכון באמצעות אגף שכונות חברתי אחראי ליישום כמה תוכניות חברתיות ממשלתיות:

1. גרעיני בוגרים להתיישבות קבע בפריפריה החברתית

תוכנית זאת מעודדת גרעיני בוגרים המתיישבים בשכונות בנגב ובגליל לפעול למען הקהילה.
התוכנית משותפת למשרד הבינוי והשיכון ולמשרד לפיתוח הנגב והגליל ופועלת לראשונה מתוקף החלטת ממשלה 827 (נג4/) מיום 7.12.2006 ומתוקף ההחלטות שהתקבלו בעקבותיה (692 נג3/, 4315, 793). התוכנית תסתיים בשנת 2012.

מטרת התוכנית: לעודד פעילות של קבוצות חזקות באוכלוסיה המגובשות כגרעין, שהתיישבו קבע בשכונות וביישובים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, במטרה לתרום לשיפור איכות החיים החברתית-כלכלית בקהילה המקומית. לכל גרעין הוקצה תקציב לפעילות חינוכית-חברתית- קהילתית, אשר 20% ממנו מיועדים לפעולות לגיבוש הגרעין וחיזוקו.


ועדת היגוי משותפת לשני המשרדים בראשות משרד הבינוי והשיכון קבעה קריטריונים להשתתפות בתוכנית. בנובמבר 2009 פורסם קול קורא. 46 גרעינים נענו לפנייה, ומתוכם 35 נמצאו מתאימים לתוכנית.

רשימת הגרעינים לפי יישוב שנבחרו בנובמבר 2009

יישוב שם הגרעין 
אופקים אפיקי אורות 
אילת אורות במדבר 
באר שבע בית מוריה 
באר שבע קמה 
בית שאן יחד 
דימונה קריית חינוך 
טבריה אורות הגליל 
יוקנעם עלית שח"ר 
ירוחם ב"יחד" ירוחם 
ירוחם צעירים בירוחם 
כרמיאל אורות כרמיאל 
כרמיאל הנוע"ל 
מצפה רמון מדברה בעדן 
נהריה בית נריה 
נצרת עלית קבוצות הבחירה 
נצרת עלית שעלי תורה 
נתיבות  יעדים 
נתיבות מגשימים ביחד 
עכו גרעין אומץ 
עכו הנוע"ל 
עפולה הנוע"ל 
עפולה קהילת תרבות 
ערד גלע"ד 
צפת מרכז יוסף קארו 
קצרין אפיקי גולן 
קצרין תמיר למנהיגות 
קריית גת אורות הקריה 
קריית גת הנני 
קריית שמונה ישיבת קריית שמונה 
שדרות אפיקים בנגב 
שדרות הנוע"ל 
שדרות מגוון 

 



































 

תוכנית חברתית לדרוזים, לצ'רקסים ולבדואים בגליל

על פי החלטת ממשלה מאוגוסט 2006 מפעיל האגף לשיקום שכונות חברתי במשרד הבינוי והשיכון תוכנית חברתית ארבע-שנתית למגזר הבדואי בגליל, למגזר הדרוזי ולמגזר הצ'רקסי. במגזרים הדרוזי והצ'רקסי מתמקדת העבודה בשני תחומים: הגיל הרך ופיתוח הון אנושי. במגזר הבדואי נעשית עבודה גם בתחום הנוער. מאחר שהיישובים קטנים העבודה נעשית באשכולות של יישובים. מספטמבר 2008 מופעל התקציב לתוכנית על ידי חברת המתנ"סים, לאור הקשיים התקציביים ברשויות. בעקבות זאת הערך המוסף הוא שגם המתנ"סים ביישובים מעורבים בתוכנית.

תוכנית חומש לקליטת עולי אתיופיה

בפברואר 2008 התקבלה החלטת ממשלה מס' 3116 להפעלת תוכנית חומש לשיפור קליטתם בישראל של בני העדה האתיופית. מטרת התוכנית היא לפתח תשתיות חברתיות חדשות לבני העדה ולחזק את הקיימות בהתאם לצורכי התושבים. התוכנית משותפת לכמה משרדי ממשלה (קליטת עלייה, בינוי ושיכון, רווחה ושירותים חברתיים, חינוך ותמ"ת) ומופעלת על ידי ועדת היגוי משותפת בהובלת משרד הקליטה. נקבעו 15 שכונות שבהן ריכוז גבוה של בני העדה. משרד השיכון אחראי לפעילות החברתית בחלק מהשכונות באמצעות מינהלות פרויקט השיקום. בשכונות אחרות אחראי המשרד לקליטת עלייה באמצעות מוקדי הקליטה. בשל אילוצי תקציב, בשנת 2008 פעל האגף בארבע שכונות בלבד:
  • נאות שקד וקריית נורדאו בנתניה.
  • קריית משה ברחובות.
  • עפולה עילית וגבעת המורה בעפולה.
  • שמשון באשקלון.

במהלך שנת 2010 תפעל התוכנית בשבע שכונות.



היערכות לזמן חירום באזור שיקום שכונות: יישובי הצפון ועוטף עזה 

האגף לשיקום שכונות חברתי במשרד הבינוי והשיכון פועל להגברת מעורבות התושבים והקהילה המקומית בתחום ההיערכות לשעת חירום. התוכנית מבוססת על הפעלת הכוחות הפנימיים מתוך השכונה, באזורי שיקום שכונות בצפון הארץ ובעוטף עזה. בניית התוכנית והפעלתה מעניקות הזדמנות חשובה לפיתוח הקהילה על ידי שיתוף התושבים בסיוע בזמן חירום. הפעולות נעשות במסגרת יישום החלטות ממשלה מס' 561 (צח/5) מיום 28.9.2006 והחלטה מס' 914 (צח/10) מיום 24.12.2006.

יכולתו של אדם למלא תפקיד חברתי ולהשתלב בקבוצה מסייעת לו לרכוש ביטחון בזמני אי-ודאות ומפחיתה את הסיכון ללקות בטראומה. משרד הבינוי והשיכון רואה בקבלת אחריות מצד התושבים חלק בלתי נפרד מהתמודדות נכונה עם מצבי חירום. ככל שהאחריות תחולק בין תושבי הקהילה וככל שיחולקו להם תפקידים מוגדרים כך יהיה להם קל יותר להתמודד עם מצב החירום.

גם הרשתות החברתיות שהאדם משתייך אליהן מסייעות לו בהתמודדות. חשוב שההתערבות בשעת החירום תיעשה מיידית על ידי אנשים מסביבתו הקרובה של הנפגע.


התמודדות פעילה עם מצב החירום משמשת בסיס ליצירת רשתות חברתיות בתוך הקהילה עד רמת הבניין, ומעודדת את מעורבות התושבים, את התארגנותם ואת ניהולם העצמי. כך על ידי מימוש הצורך הבסיסי בביטחון יוכלו להתפתח ולהתקיים צרכים אישיים וקהילתיים נוספים.


במסגרת התוכנית אותרו וגויסו צוותים של נאמני חירום, שהם תושבים המוכנים לקבל על עצמם אחריות ל-100 משפחות בקירוב המתגוררות בשכנוּת אליהם. תושבים אלו מקבלים ליווי, הכשרה והדרכה בעת שגרה ומתחייבים לקבל על עצמם תפקידים שיסייעו לקהילה בזמן חירום.

מיפוי המשפחות

נאמני החירום, בסיוע מתנדבים נוספים (סטודנטים ותלמידי תיכון), עורכים מיפוי של המשפחות ושל התושבים המתגוררים בשכונתם. מטרת המיפוי היא הן לאתר צרכים מיוחדים של התושבים בזמן חירום (קשישים, נכים, ילדים קטנים וכו') והן לאתר נכונות ויכולות של תושבים לתרום לשכונתם במצבי חירום.

מיפוי המשפחות מתבצע באמצעות הטופס המקוון "היערכות לחירום". את הטופס רשאים למלא רק נאמני חירום או מתנדבים, המזינים את פרטי המשפחות באמצעות האינטרנט לאתר משרד הבינוי והשיכון.

המידע המוזן שמור במערכת ואינו פתוח לציבור. השימוש במידע מוגבל לצורכי חירום בלבד.

פריסת היישובים

בצפון: בית שאן, ג'דידה מכר, חצור הגלילית, טבריה, טירת הכרמל, מגדל העמק, מ"א גלבוע, מ"א מבואות חרמון, מ"א מעלה יוסף, מ"א מרום הגליל, מעלות תרשיחא, נצרת, נצרת עלית, עכו, צפת, קריית ים, קריית שמונה, רכסים ושלומי.

בעוטף עזה: מ"א חוף אשקלון, מ"א שדות נגב ושדרות.
 

כניסה לטופס היערכות לזמן חירום באזורי שיקום שכונות

לתמיכה טכנית במילוי הטופס טלפון 1-800-200-560.

לשאלות בתחום המקצועי

ראש תחום קהילה והון אנושי בדוא"ל



לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
שלח לחבר
  
  
האם דף זה עזר לך?האם דף זה עזר לך?