הנחיות ומדריכים 

ההנחיות לתכנון אזורי מיתון תנועה פורסמו בידי משרד התחבורה לראשונה בראשית 2002 ועודכנו בנובמבר 2005. משרד הבינוי והשיכון היה שותף פעיל בוועדת ההיגוי שליוותה את כתיבת ההנחיות, וזאת במסגרת פעילותו בפרויקטים המיישמים פיתוח בר קיימא.

היתרון בשכונות ממותנות תנועה הוא יצירת אזורי מגורים בטוחים יותר ושקטים יותר מבחינת תנועת כלי רכב. באזורים אלה עולה איכות החיים. ברחובות מתווספים שטחי גינון ומעברים להולכי רגל וגדל מספר מקומות החניה.

עוד בטרם הסתיימה כתיבת ההנחיות, הוחלט במשרד הבינוי והשיכון לפתח את רובע רמות ג' בבאר שבע על סמך הנחיות של מיתון תנועה בשכונות המגורים.

הפרויקט שימש כפרויקט חלוץ ליישום ההנחיות, ותרם רבות לגיבושן הסופי. עקרונות אלו מיושמים עתה בפרויקט בתכנון המפורט.

מיום פרסום ההנחיות החל אגף האדריכל הראשי, בשיתוף עם יחידות התכנון במחוזות השונים, ליישם הנחיות אלה בכמה אתרים. כך למשל אתרים N,L,P במודיעין (כ-10,000 יחידות דיור), תוכננו לפי ההנחיות.

הנחיות לתכנון אזורי מיתון תנועה
הנחיות לתכנון אזורי מיתון תנועה - עדכון

משרד הבינוי והשיכון בשיתוף משרד התחבורה החל לעדכן ולשכתב את ההנחיות לתכנון רחובות בערים. זאת, במסגרת פעילותו בפרויקטים הנוגעים לפיתוח בר קיימא. ההנחיות החדשות מדגישות, להבדיל מקודמותיהן, את האיזון בין כל המשתמשים ברחוב. הן מתמקדות בבטיחות ובנגישות של המשתמשים החלשים יותר: הולכי הרגל ורוכבי האופניים ("הרקמה הרכה").

תהליך עדכון ההנחיות מתבצע בליווי ועדת היגוי, שבה משתתפים משרדי ממשלה, ועדות תכנון, רשויות מקומיות וגופי ציבור. בכתיבת ההנחיות עוסק צוות רב-תחומי הכולל אדריכלים, מהנדסי תנועה וכבישים, אנשי סביבה ועוד.

במה עוסקות ההנחיות לתכנון רחובות? 

• היבטים אורבניים: התפקיד האורבני של הרחוב.
• היבטים כלל-תנועתיים: תנועת הולכי רגל, שבילי אופניים, תחבורה ציבורית, רכב פרטי וכדומה.
• היבטי עיצוב וסביבה: חלל הרחוב, רכיבים אדריכליים ברחוב, צמחייה, תִמרוּר וכדומה.
• היבטי תשתית ותחזוקה: מיקום תשתיות עיליות ותחתיות כך שתצומצם הפגיעה במשתמשי הרחוב.

מרחב הרחוב 
הנחיות לתנועת הולכי רגל
הנחיות לתכנון שבילי אופניים
הנחיות לתכנון תנועה בצמתים
תנועת רכב מנועי

מבני מיסעות כבישים, משטחים ומדרכות, אוגוסט 2000
חישוב עובי השכבות של מיסעות כפיפות באזורים עירוניים (בגיליון האקסל הפעילו את האפשרות להריץ מקרו).

שימור מי נגר עילי בשטחים המיועדים לבנייה נתפס נחשב בשנים האחרונות יעד תכנוני חשוב להשגת שתי מטרות עיקריות:

• מניעת אובדן מי הנגר העילי הנוצרים בגלל שטחים אטומים – גגות, מגרשי חניה, כבישים, מדרכות וכדומה. החדרת מי נגר אלה מגדילה את משק המים ואף תורמת לאיכותם.
• הקטנת ספיקות הנגר העילי המגיעות למערכות הניקוז העירוניות והאזוריות ועל ידי כך יצירת אפשרות להקטנת ממדיהן ועלויות הקמתן ואחזקתן.

לשימור נגר עילי מטרות משניות נוספות: תרומה לסביבה ולנוף, מניעת סחף, מניעת זיהום, השקיה באזורים מדבריים ועוד.

תפיסת מי הנגר כמשאב בעל פוטנציאל כלכלי וסביבתי באה להחליף את גישת תכנון הניקוז המסורתית, המתייחסת בעיקר לסיכוני הצפה, ומתמקדת בסילוק מהיר ככל הניתן של מי הנגר.

מטרות המדריך

• לסייע בהבנת הרקע ובהגברת המודעות לחשיבות הנושא ולצורך בשילובו בתכנון.
• לתת בידי המתכננים כלי עזר ונתונים, הן לרמות התכנון הכוללני והן לרמת התכנון המפורט.    

מדריך לתכנון ובנייה משמרת נגר עילי

בעריכת פרוגרמה לשטחי מסחר מתעוררות שאלות רבות כגון: מהו ההיקף הכולל של השטח המסחרי הנדרש בשכונה? אילו מרכזים אחרים בסביבה ישפיעו על המרכז המסחרי ובאיזו מידה? האם רצוי לשלב צורכי מסחר עם צורכי מגורים או מוסדות ציבור, ואם כן – באיזו מידה?

מתודולוגיית המחקר כללה סקר ספרות וסקר שדה המתייחסים לעשר שכונות מייצגות ברחבי הארץ ביישובים בעלי מאפיינים מגוונים. באמצעות סקרים אלה אותרו הגורמים המשפיעים על הצלחת שירותי המסחר בשכונות מגורים וכן המאפיינים הפרוגרמתיים הנוגעים לכמות, למיקום, לפריסה, לאופי הבינוי ולאופן שילובם של שירותי המסחר בשימושים אחרים. אחר כך נקבע מודל מנחה לקביעת היקפם ופריסתם של שירותי המסחר בשכונות מגורים חדשות.

מטרת המדריך

להשיב על שאלות אלו ואחרות אגב איתור הגורמים המשפיעים על פריסת שטחי המסחר בשכונות מגורים, והגורמים המשפיעים על הצלחת תפעולם ותחזוקתם של המרכזים המסחריים. המדריך כולל גם הנחיות והמלצות.

מדריך לתכנון, הקצאה ופריסה של שירותי מסחר בשכונות מגורים
מודל ממוחשב להקצאת מרכזים מסחריים
נספח א - סקר ספרות
נספח ב - סקר משתמשים, בעלי עסקים ותושבים
נספח ג - סיכום ממצאי סקר מצב פיזי ותפקודי

המסמך מפרט עקרונות לפיתוח יישובים בני קיימא בנושאים האלה:

• קרקע: ניצול יעיל של קרקע; זיהום קרקע.
• מים: שימור וחיסכון במים; שימוש חוזר במי קולחים.
• אנרגיה: שימוש באנרגיה מתחדשת.
• שיפור איכות הסביבה: טיפול בפסולת, הפחתת רעש, הפחתת קרינה, העלאת איכות האוויר וכדומה.

מסמך העקרונות הוכן על רקע ההכרה הגוברת בצורך ליצור סביבה הרמונית בין האדם לבין המערכות הסובבות והמזינות אותו. צורך זה מגוּבה באמנות בינלאומיות שעליהן חתומה ישראל.

מסמך העקרונות נועד למקבלי החלטות, למתכננים ולתושבים המעוניינים לדאוג לעתיד ירוק לשכונתם או ליישובם.

עקרונות מנחים לתכנון שכונות ויישובים בני קיימא

ניקוז עירוני כולל תהליך מורכב המתרחש מעת ירידת הגשמים ואיסוף המים על ידי קולטנים והובלתם עד נקודת המוצא מחוץ לשטח הבנוי.

תהליך הניקוז

• ירידת גשמים המאופיינת בממטרים המשתנים בכמותם ובעוצמתם.
• תהליכי קליטת המים בשטחים פתוחים, למשל: בחצרות בתים, בגגות ובמשטחים ציבוריים. שלב זה מתמקד בבנייה משמרת נגר עלי.
• הקמת מערכת ניקוז עירונית הכוללת מתקנים רבים לקליטת המים ולהובלתם לנקודת מוצא. תכנון מערכת הניקוז מתבצע בהתאם לספיקת תֶכֶן שנבחרה לפרויקט. מטרתה לנקז במהירות את הנגר העלי משטחי העיר כדי להבטיח את נוחיות התושבים ואת תפקודן התקין של כל המערכות העירוניות.
• הובלת המים מן העיר לנקודת מוצא סופית.

מטרת ההמלצות

שימור נגר עלי בשטחים פתוחים משתלב לגמרי בהקמת מערכת ניקוז תת-קרקעית. שני התהליכים משלימים זה את זה. שמירת המים בשטחים פתוחים נועדה לנצל את מי הנגר העלי לצורכי השקיה בתוך שטח עירוני. לעומת זאת מערכת הניקוז העירונית נועדה להוציא את המים במהירות מן השכונות וממרכזי הערים כדי למנוע פגיעה בנפש וברכוש וכדי להבטיח את תפקודם התקין של האוכלוסייה ושל השירותים העירוניים.

ההמלצות לתכנון ניקוז עירוני מבקשות להציע פתרונות הנדסיים למערכת ניקוז עירוני תת-קרקעית.

המלצות לתכנון ניקוז עירוני

בתחום הדרך של הרחוב יש מגוון קווי תשתיות החל בניקוז ביוב וכלה בחשמל ותקשורת.
מטרות ההנחיות הן לתאם בין כל הגורמים המניחים קווי תשתית במדרכות ובכבישים ולאפשר לרשויות תחזוקה יעילה וחסכונית. 
הנחיות להכנת תוכנית תיאום מערכות לביצוע

הבית המשותף הוא אבן יסוד מבנית, חברתית ותרבותית לחיים העירוניים. חלק גדול מאוכלוסיית הערים בארץ ובעולם מתגורר ביחידות מבנה בסיסי הכוללות כמה יחידות דיור – "בית משותף". מתכונת זו מחייבת במרבית המקרים שותפות בין דיירי הבית בקבלת החלטות, בניהול "משק הבית המשותף", בארגון תחזוקת המבנה ובפיקוח שוטף על רכיביו השונים לאורך זמן.

חשיבותה של תופעת הבית המשותף בארץ תלך ותגדל בשנים הבאות.

הצורך לפשט את התכנון, להקטין ככל הניתן את כמות היחידות בבית המשותף, לשאוף להומוגניות בשימושים ובהרכב החברתי וכדומה - כל אלה עלולים לעמוד בסתירה מול היבטים חשובים אחרים של התכנון והפיתוח: יתרון הגודל, הרצון למגוון אורבני ופלורליזם, השאיפה לאינטגרציה חברתית וקהילתיות עשירה ועוד.

האיזון הנכון בין הבטחת קיומו של הבית המשותף לאורך זמן לבין שאיפות תכנוניות חשובות אחרות, הן-הן מלאכתו של המתכנן. על כך מפרט מדריך זה.

הנחיות לתכנון הבית המשותף

משרד הבינוי והשיכון עוסק בתכנון ובפיתוח של שכונות חדשות גם באזורים שבהם הטופוגרפיה משופעת.

מדריך זה נועד לשמש מעין מערכת מומחה העומדת לרשותו של מתכנן התב"ע. המדריך יאפשר לעורך התב"ע להתייחס לטיפוסי בניינים אפשריים, בדוקים ומותאמים למצבים טופוגרפיים שונים, המסווגים על פי מערכת הפרמטרים העיקריים, המגדירה את יישומם הספציפי.

המדריך מרכז גם שיקולים של דיסציפלינות נוספות, כגון תנועה וחניה, פיתוח קונסטרוקציה ואינסטלציה ובוחן את השפעתם על טיפוסי הבניינים בבנייה משופעת.


מדריך טיפוסי בינוי בטופוגרפיה משופעת

חשיפה לשמש החורפית היא פרמטר תכנוני חשוב ביותר, הן עבור פנים הבניין והן עבור שטחי חוץ. חשיפת חלונות הבניין יכולה להפחית משמעותית את צריכת האנרגיה לחימום, בעוד חשיפת שטחי חוץ ציבוריים ומדרכות משפיעה על תנאי האקלים שלהם, ומאפשרת שימוש בהם גם בחורף. לעומת זאת בקיץ יש אפשרות להצליל חלונות על ידי תריסים ולהוסיף הצללה דינמית לשטחים הפתוחים ולמדרכות על  ידי שמשיות, עצים נשירים, או גגונים קלים מתפרקים. באותם האזורים המוצללים ממילא בחורף ניתן להצליל את השטח הפתוח על ידי אלמנטים קבועים, כגון גגונים ועצים ירוקי עד.

מדריך זה נועד להגדיר קריטריונים ברורים לשמירה על זכויות שמש עבור חזיתות בניינים, רחובות ושטחים ציבוריים פתוחים. העבודה מתבססת על קוד האנרגיה, המגדיר בין השאר את אחוזי החשיפה לשמש הנדרשים כדי לחסוך אנרגיה בדירות מגורים.

זכויות שמש בתכנון אורבני בצפיפות גבוהה